פעם
שניה למדתי על בשרי שאוניות זה לא רכבות בשוויץ. אחרי איחור של יום באוניה שהביאה
לי את האופנוע מחיפה ליוון, איחור של שעה וחצי במעבורת מיוון לאיטליה נראה כבר
דבר שבשיגרה, קטן עלי. במשך כל ההפלגה העיק עלי החשש שמע האופנוע לא יניע. האם
תקלת המצבר המת בנמל לאווריו היתה חד פעמית או שמע יש לי בעיית מצבר אמיתית. לכל
מקרה שלא יהיה, הכנסתי ל-GPS
את כתובתה של סוכנות הארלי הקרובה, מרחק 26 ק"מ מהנמל, והתפללתי שלא אזדקק
לה. לכשהיסתיימה ההפלגה ירדתי בחשש גדול אל סיפון חניית האופנועים ועוד לפני
שפתחתי בנוהל תחילת רכיבה (קשירת התיק, מעיל, GPS,
קסדה, כפפות) ניסיתי להניע. אשר יגורתי בא לי. דממה. אין סימן להתנעה. אורות יש,
אבל לא מניע. מנסה שוב – לא מניע. ואז נזכרתי. אתמול כשהעמדתי את האופנוע במקומו
על סיפון האופנועים לא עיגנתי אותו לרצפה. "אין צורך" אמרו לי כולם. הים
שקט. "מה שכן, כדאי שתשלב לראשון, זה משפר את היציבות" אמרו מביני דבר.
שילבתי ושכחתי ששילבתי. והרי כל תינוק יודע, ברור שלא ניתן להניע כשהילוך משולב.
ואני שכחתי ששילבתי.
יצאתי
לדרך (מבלי לעבור בסוכנות המקומית של הארלי) מתוך כוונה לגמוע כמה שיותר ק"מ
כדי לסגור על הפער של יום וחצי, עד כמה שניתן. לפניי עוד 5-6 שעות אור. גשם זלעפות
מלווה בסערת ברקים אילץ אותי להקדים את סיום הרכיבה היומית, לרדת מהכביש המהיר
בעיר Rovereto ולמצוא בה מלון ללילה זה. ארבע וחצי שעות
רכיבה, 430 ק"מ.
בפוסט
של אתמול התרברבתי על כך שבמעבורת קיבלתי תא של ארבעה לעצמי בלבד. חצי שעה אחרי
תחילת ההפלגה ראיתי שאף אחד לא מצטרף, חיברתי אחד לאחד, צילמתי את התא, צרפתי אותו
לפוסט והלכתי לישון שמח וטוב לב כשכל פריטי הציוד שלי מפוזרים להנאתם על המיטה
הפנויה שלידי. ב- 01:30 התעוררתי בחרדה רבה לקול פתיחתה של המיטה שמעלי, וראיתי
גבר עומד ומפשפש בין פריטי האלקטרוניקה שלי שעל השולחן הסמוך. האמת, נבהלתי כהוגן
וברגע הראשון חששתי ששודדים אותי. לשאלתי מה הוא בדיוק עושה, הוא ענה שיש לו מיטה
בתא הזה, וכששאלתי אותו איפוא היית עד עכשיו, ענה שהוא כרגע עלה על המעבורת באי
קורפו. נזכרתי שאכן יש למעבורת חניית ביניים בקורפו, ונרגעתי. הפשפוש שלו היה
נסיון להגיע לשקע טעינה עבור הסלולרי, והורדת המיטה העליונה ממצב של קיפול למצב של
שינה היה נסיון מתחשב מצידו שלא להפריע לי ולאלצני לסלק את את פריטי הציוד שלי מהמיטה
הסמוכה. ישנו שנינו היטב עד מאוחר בבוקר ונפרדנו כידידים.
כלל ראשון בנהיגה: לא להתניע כשהרכב בהילוך!!!!!!!
השבמחקמחר בטח יהיה יום טוב יותר....
צודקת. במכונית כשעושים זאת היא קופצת קדימה, וזה מסוכן.
מחקבאופנוע זה פשוט לא מגיב, ההתנעה מנוטרלת (תארי לעצמך מה קורה כשאופנוע קופץ קדימה)
דרך צלחה, אנחנו כבר בדרך חזרה, מחר עוזבים את שוויץ לכיוון אוסטריה
השבמחק