רוזנפלד ספנות – באלאגן שהוא חלק מהחוויה

לחלק מקוראי רשומה זו תהיה זו אולי הפתעה שאני שוב בדרכים. זו הרשומה השניה בבלוג זה, בלוג מיוחד שהקמתי לכבוד הרפתקאת הקיץ הנוכחי – רכיבה ארוכה ארוכה על ההארלי שלי מהדרום הרחוק (יוון) עד הצפון הרחוק עוד יותר – הנקודה הצפונית ביותר באירופה (בנורווגיה) שאליה ניתן להגיע עם רכב – NordKapp.

NordKapp נמצאת על קו רוחב 71 מעלות צפון, מעבר לחוג הארקטי (66.5 מעלות) והמשמעות היא שבחלק מימי הקיץ השמש אינה שוקעת כלל. כשאגיע לשם ארחיב בהסברים נוספים.

בינתיים אני תקוע בנקודת המוצא ביוון. בשעה זו הייתי כבר אמור לסיים את חציית יוון ממזרח למערב ולעלות על המעבורת שתיקח אותי צפונה לוונציה. לרוע מזלי האוניה מאחרת ובמקום להגיע היום ב-14:00 היא תגיע (עוד נראה) מחר ב-06:00. המשמעות המיידית היא שאת המעבורת לוונציה פיספסתי (הלכו 190€), אצטרך להפליג לאנקונה שבאיטליה, להאריך את הרכיבה היבשתית ולהוסיף יום לתוכנית.

זה מתחיל מזה שרוזנפלד ספנות הוא הפתרון היחיד למי שמעוניין לקחת איתו את האופנוע שלו מישראל לאירופה. אם אין תחרות ואין אלטרנטיבה – יש באלאגן. ככה זה התחיל. על פי התכנון המקורי הייתי אמור להעמיס את האופנוע ביום חמישי ולהורידו מהאוניה ביוון בראשון בבוקר. ממש ממש ברגע האחרון מודיעים שעקב תקלה האוניה מגיעה לחיפה בשישי אבל חשוב שאגיע ביום חמישי כדי להסדיר את התשלומים והניירת ושאחזור ואגיע בשישי, הפעם עם האופנוע, כדי להעמיסו על האוניה שתפליג מחיפה בשש בערב ותגיע כאמור בראשון ב-14:00. את הסיבה האמיתית לאיחור נוסף זה של 16 שעות אינני יודע עדיין. אולי עוד אדע. העובדה היא שדי נדפקתי, יושב שעות ארוכות על שינוי תוכנית הרכיבה, שינוי הזמנת מלונות והכי מבאס זה שהלך פייפן היום הרזרבי שהיה מיועד לשמש אותי לעיכובים מוצדקים.

היום אפס קילומטרים. אין גם תמונות לצרף. מאמין שהפוסטים הבאים יהיו מעניינים יותר.

מבואס? קצת. מיואש? ממש לא. אני מאמין ש"באלאגן הוא חלק מהחוויה".