Atlantic Ocean Road

על פי מקורות הידע אליהם נחשפתי כהכנה למסע זה, מצפה לי היום חוויה מיוחדת במינה. רכיבה על אחת מדרכי הנוף המשובחות בעולם. נבנתה במשך 6 שנים ונחנכה ב – 1989. אורכה למעלה מ – 8 ק"מ והיא מחברת שורה של איים באמצעות 8 גשרים שהגבוה בהם מתנשא לגובה של 23 מטר. נאמר על דרך זו שהיא מביאה אותך למקום שבו נגמרת היבשה ומתחיל האוקיינוס. דרך מפותלת, עולה-יורדת, עוברת מאי אחד למשנהו, חולפת בגבהים שונים על פני הים כאשר השיפוע המקסימלי מגיע לכדי 8%. החוויה מתעצמת בעיקר במזג אוויר סוער, כאשר גלי הים מתנשאים לעיתים לגבהים כאלה שהמים שוטפים את הגשרים ואת הדרך.

כשיצאתי בבוקר לדרך, השמיים היו מכוסים עננים אולם התחזית לא ציינה שיירד גשם. אכן גשם לא ירד אבל האפרוריות פגמה קשות במראות הנוף עתיר הצבעים והוציאה ממני את החשק לצלם נופים שבאור שמש מלא היו נראים מלהיבים פי כמה. למרות שהמרחק המיועד להיום אינו גדול, נמשכה הרכיבה מעל ומעבר למה שציפיתי. הדרך הראשית כאן בנורבגיה (E6) היא איטית להחריד. עמוסת מכוניות, משאיות וקראוונים, עוברת בדרך כלל בתוך הערים/עיירות, ורצופה אין ספור כמעט של קטעי הגבלת מהירות. גם המעבר התדיר במנהרות מאט את מהירות הרכיבה, אם כי הוא נעים בהחלט בהיות הטמפרטורה במנהרה גבוהה בהרבה מזו שבשטח הפתוח. היה גם שייט במעבורת מקומית שנמשך 40 דקות.

גינה על הגג

בדרך נתקלתי לא אחת במשהו מאוד תמוה. גגות בתים מגוננים. לא מדובר רק על מחסים לתיבות דואר או תחנות אוטובוס, אלא בבתים ממש, בתים וגם מסעדות שאנשים גרים בהם, חיים בתוכם. הגג מגדל עליו עשבים, שיחים ולעיתים גם עצים. אבדוק את הנושא מחר, בטח יש לזה הסבר.

תחילתה של הדרך ממזרח למערב

כשהגעתי לתחילתה של הדרך האטלנטית עצרתי, צילמתי את השלט ואמרתי לעצמי שאני מתחיל, לא עוצר, עושה אותה במכה אחת. התחלתי, רכבתי, סיימתי במהרה, וכשעצרתי שאלתי את עצמי – זהו? זה כל הסיפור? יתכן שאני מפספס משהו? נזכר בסופרלטיבים שמתארים אותה כחוויה יוצאת דופן ולא קולט. בו במקום החלטתי לבצע שוב. הפעם ממערב למזרח. לצערי, אותה חוויה, אותה אכזבה. בפעם השלישית, שוב ממזרח למערב כבר נעצרתי מספר פעמים, ירדתי לטיולים רגליים לאיים ולגשרים כדי לצלם ולחוות מקרוב. הפעם קלטתי קצת יותר את הצד הארכיטקטוני/קונסטרוקטיבי של מרכיבי הדרך ואת מראה האיים והים שביניהם ולמרות הכל לא אוכל להצביע על המכלול כולו כמשהו ספקטאקולרי. יתכן שבמידה ומזג האוויר היה שונה, סוער משהו, הייתה דעתי משתנה. לדעתי לא שווה את המאמץ להגיע לכאן במיוחד. אם זה ממילא "על הדרך" – אז בסדר.

היום רכבתי 396 ק"מ. מחר דרך הטרולים.

גינה על גג מחסה תיבות דואר

וגם על גג תחנת אוטובוס

מעבורת

כך נראה השייט על מסך ה - GPS

משהו מיוחד למישהי מיוחדת

יום שישי, 15.7