 |
| שבדיה - שטוחה, אגמים, יערות. |
המלון
בו שהיתי הלילה הוא משהו מיוחד. זה לא כזה מלון רגיל עם מיטות מוצעות וחדר אמבטיה/נוחיות
צמודים. זה משהו כמו אכסנית נוער. אתה מקבל חדר עם מיטה ללא מצעים וללא מגבות. יש
כאלה בקומה עוד ארבעה חדרים ולכולם מקלחת משותפת ושירותים משותפים. אם אתה רוצה,
אתה יכול לקבל בהשאלה, תמורת תשלום, סט של מצעי מיטה (סדין, ציפה לשמיכה וציפה
לכרית) ומגבות. אתה גם מתחייב לנקות אחריך את החדר ולפנות ממנו את המושאלים, בתום
השימוש, אל תוך סל גדול המצוי במבואה. ארון מיוחד במבואה מכיל חומרי ניקוי, שואב
אבק, מגב וכו'. אני כמובן לא ידעתי שזה הסידור וכששאלתי מה קורה אם אני לא משאיל
את המושאלים, התשובה היתה שהם יוצאים מנקודת הנחה שאתה מביא אותם איתך, מהבית.
כנראה שכאן מקובלת מאוד שיטה זו, ובעצם למה לא? זה חוסך עלויות ומוריד מחירים.
רוצה להגיד לכם שהמקלחת היתה הטובה עד כה במסע הזה. לא עוד מקלחון זעיר שאם נפל לך
הסבון, הלך עליך, אין סיכוי שבכוך הזה אתה מסוגל להתכופף ולהרימו. שמפו, סבון
וקונדישנר מצויים במקלחת המרווחת על חשבון הבית.
ובבוקר,
הפתעה נוספת. ארוחת הבוקר כיד המלך במזנון חופשי, וליד הצלחות ערימה של שקיות נייר
חומות, מהסוג העבה, לתוכן אתה מוזמן להכניס מכל הבא ליד ולקחת איתך כצידה לדרך.
מגניב, לא?
הבוקר
השמיים מעוננים בשכבה הומוגנית של עננים בצבע אפור בהיר. מזכיר לי מאוד עננים של
שלג. שמיים בהירים או שמיים מעוננים, זה כבר ממש לא משנה לי. אני יוצא לרכיבה
היומית כאילו עוד רגע ירד גשם. מעיל רכיבה חורפי, חליפת סערה, כפפות חורפיות.
מתחיל להיות קר וחליפת הסערה מהווה מגן נוסף. תענוג.
ה-GPS
מוריד אותי אחרי רכיבה מענגת של 245 ק"מ מדרך המלך E10
אל כביש 392. ככל שמספר הכביש רב ספרתי, כך הוא גרוע יותר. עובדה ידועה, אבל לא
אני קובע, ה-GPS
קובע עלי. בהתחלה זה נראה לא רע. כביש סלול דו מסלולי, ללא שוליים ועם מהמורות פה
ושם. המצב דורש יתר תשומת לב וערנות מוגברת תוך ירידה במהירות הרכיבה. לא נעים אבל
גם לא נורא. אני עוד אתגעגע למצב הזה. התנועה מאוד דלילה, יום ראשון היום והרוב
כנראה מעדיפים להשאר בבית. לאחר כמה עשרות קילומטרים מופיע משולש אזהרה אודות
תיקונים בדרך. לא מתרגש, כבר ראיתי מאות כאלה. מיד לאחר מכן תמרור משולש שמעולם לא
ראיתי שכמותו. חלק מכנף מכונית, גלגל המכונית ומאזור המגע של הגלגל עם הכביש
מאוייר ספלש של אבנים קטנות עפות הצידה וכול זאת עם אזהרה של 14 ק"מ. אם לא
הבנתי מיד – הרגשתי מיד. הכביש הסלול הפך לדרך עפר חצצית, מאוד מאוד משובשת, בורות
ושקעים על ימין ועל שמאל, קוליס משוקעים ומפותלים, אחיזת כביש מאוד רופפת ורכיבה
איטית מותאמת לתנאים. צמיגי ההארלי ומערכת שיכוך הזעזועים שלו אינם מותאמים לדרך
משובשת כזו. ההארלי לא אוהב את הדרך והדרך לא אוהבת את ההארלי. ואני באמצע בין
הניצים. הוא שאמרתי, מאוד התגעגעתי לאורכם של 14 ק"מ אלה למצבו הקודם של כביש
392.
נהר
רחב ועוצמתי מהווה את הגבול בין שבדיה לפינלנד. חציתי אותו על פני גשר ומשם שוב
צפונה לאורכו עד המלון, הפעם בפינלנד. בדרך נתקלתי פה ושם באייל הצפון, פרטים
בודדים שנקלעים לכביש ויש לרכוב במשנה זהירות. הקול הרועם של ההארלי מפחיד ומבלבל
אותם והם מתרוצצים שמאלה, ימינה, קדימה, אחורה עד שהם מחליטים לשבור אל תוך היער. במקום
אחד חלפתי על פני עדר שלם. עצרתי במרחק מה קדימה, דוממתי וחזרתי אחורה רגלית, בשקט
בשקט. התוצאה בתמונות המצורפות.
בהצלחה
לצרפת הערב (לא סובל את פפה ואת כריסטיאנו רונאלדו).
סה"כ
רכבתי היום 445 ק"מ. מחר יום חדש שיסתיים בנורבגיה.
 |
אייל הצפון |
 |
בקוטג' זה אני ישן הלילה סמוך מאוד לנהר הגבול בין שבדיה לפינלנד |
יישר כח נתן
השבמחקתודה מוישה
השבמחקנתן,
השבמחקהסידור עם המצעים מאוד מקובל בכל רחבי אירופה. צריך לשים לב בפירוט של בוקינג שהחדר כולל מצעים. אחרת הוא לא.
בקשר למקלחת. אם כבר נופל הסבון, מה אתה מעדיף: שיהיה קשה להתכופף בפרטיות - או להתכופף בקלות במקלחות משותפות...? דילמה!
איזה יופי....אני יכול ממש לחוות איתך את הטיול...ממש מהנה לקרוא ..תמשיך להינות..
השבמחקאיזה יופי....אני יכול ממש לחוות איתך את הטיול...ממש מהנה לקרוא ..תמשיך להינות..
השבמחקמקווה שלא תפסיד את המשחק
השבמחקתמשיך להנות ותמשיך לכתוב, בקצב הזה עוד ניפגש שוב בשדה התעופה באתונה
השבמחקנראה שאתה נהנה מכל רגע למרות החצציות של הדרך, המשך להנות ולשלוח תמונות מהדרך.
השבמחקאיפה האיילים ואיפה הפרות של השביל....
השבמחקוכל הירוק הזה! שלא תקבל הרעלת חמצן!