ההארלי לא מניע, אחרתי את המעבורת – חוץ מזה הכל בסדר

יצחק מרציאנו, יהודי תושב מרוקו שבא על ה-BMW1200 שלו לבקר
את משפחתו בישראל. היינו יחד 3 ימים ונפרדנו איש לדרכו בפאטרס

אתמול הבטיחו לנו שהאוניה המאחרת תגיע הבוקר ב-06:00. עליינו להגיע לנמל מוקדם, לפני שמונה אמרו, כדי להבטיח תהליך מזורז של שיחרור. בעודנו במונית בדרך לנמל שיחררתי אנחת רווחה רועמת – ראיתי מרחוק שהאוניה אכן הגיעה. הגענו (יצחק מרציאנו ואנוכי) בשבע וחצי למשרד הקטן של SALAMIS שהיה כבר עמוס לעייפה בערימה של נוסעים/משחחרים/נהגים ופקיד אחד זעיר שקולו הרועם ועצבנותו המופגנת עמדו ביחס הפוך לגודלו וקומתו. הבנתי מיד שתהליך השיחרור לא יהיה מזורז ואכן, רק ב- 10:30 קיבלתי את טופס השיחרור המיוחל, עתיר החותמות. האופנוע חיכה לי על הרציף, סמוך לאוניה. דווקא נראה בסדר. העמסתי, זיוודתי, עטיתי את מעיל הרכיבה, קסדה, כפפות, GPS על כנתו, פותח את הסוויץ', מניע – אין תגובה, המצבר מת. נסיון נוסף, קדחת. שאלתי את צוות האוניה איך הורידו אותו אם המצבר מת? אמרו, נכון, המצבר מת אבל כיוון שהאופנוע היה על הסיפון העליון הוא דורדר לאורך הרמפה בירידה ובשוונג דרך הסיפון התחתון בואכה הרציף. חם ולח שם בנמל; תוסיפו לכך את הביאוס שלי ומיד תבינו שאני כולי רטוב, שטוף זיעה – ועוד לא רכבתי אפילו מטר אחד. לאחר שפירקתי את המושב ואת מכסה המצבר, הגיע רכב שירות עם כבלים והאופנוע הותנע ג'אמפרית. השעה אחרי 11:00 וברור לי לגמרי שאת המעבורת היוצאת ב- 14:30 כבר פיספסתי. למזלי יש מעבורת נוספת ב- 17:30. מה שמפריד כרגע ביני לבין המעבורת הם 277 ק"מ, המרחק מנמל לאווריו במזרח יוון לנמל פאטרס במערב יוון.

תוך 3 שעות הגעתי. כשתדלקתי בדרך, כיביתי את המנוע וההתנעה היתה בסדר. המצבר נטען. אני מקווה שההתרוקנות שלו על האוניה נבעה מכך שהשאירו מתג התנעה דולק ולא מסיבה אחרת. ימים יגידו.

מכאן ואילך אני רוצה לציין שהלך הנאחס. לאחר הסבר קצר אודות הסיבות לפיספוס ההפלגה אמש לוונציה, נאותה בטובה הפקידה במשרד Anek Lines להעניק לי כרטיס הפלגה ללא תמורה לאנקונה ביוון. אז לא הלכו €190, איזה אושר.

לפני שנה הפלגתי בחברה זו באותו קו, אבל הפוך. ההפלגה ההיא זכורה לי בעיקר בשל העומס הרב בנוסעים. היה צפוף, רועש, לא נעים. הפעם ממש ריק. בקושי רואים נוסעים. הרבה אנשי צוות ומעט נוסעים. קיבלתי תא המיועד לארבעה (שניים למטה, שניים למעלה) ואני בו לבדי. אפילו מברשת שיניים הצלחתי לקנות כאן במעבורת. הייתם מאמינים שאשכח את שלי בבית? שלי זה יקרה? הלך הנאחס, איזה כיף.

היום 280 ק"מ. מחר עדיין לא ברור.

הסוררת המאחרת

על המעבורת העוזבת את פאטרס. רחוק באופק ניתן להבחין בגשר ריו-אנטיריו

על המעבורת מפאטרס לאנקונה - תא לארבעה ואני בו לבדי